7
ובא השמש וטהר. תניא, ובא השמש וטהר, ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה . ברכות ב' א'
תורה תמימה על התורה, ויקרא כ״ב:ז׳
מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד
8
ובא השמש וטהר. מאי ובא השמש וטהר – ובא השמש – ביאת השמש, וטהר – טהר יומא, ודילמא ובא השמש ביאת אורו, וטהר – טהר גברא, אמר רבה בר רב שילא, אם כן, לימא קרא ויטהר . שם שם ב'
9
ובא השמש וטהר. ולמעלה פ' ו' נאמר כי אם רחץ בשרו במים, לא קשיא, כאן לתרומה וכאן למעשר . יבמות ע"ד ב'
10
מן הקדשים. מן הקדשים ולא כל הקדשים, פרט לעירובין ולפחות ממאה ירושל' ערלה פ"ב ה"א.
11
מן הקדשים. ריבה אוכלי תרומה באוכלי חולין, אוכלי חולין באוכלי תרומה, משקה תרומה במשקה חולין, משקה חולין במשקה תרומה . שם שם
12
מן הקדשים. טהור שאכל תרומה טמאה – בעשה, דכתיב ואחר יאכל מן הקדשים, מן הטהורים ולא מן הטמאים, וכל ל"ת הבאה מכח עשה – עשה . ירושלמי בכורים פ"ב ה"א
13
כי לחמו הוא. מלמד שהוא מעלה את החטים כמו שהוא רוצה ומקנב את הירק כל שהוא רוצה . תו"כ
14
כי לחמו הוא. תניא, יכול תהא קניבת ירק חול, ת"ל כי לחמו הוא, הרי הוא בקדושתו . תו"כ